חיפוש

איך לטפל באכילה רגשית?


האם יש לי בעית אכילה רגשית?

יכול להיות ששמעתם את המושג הזה- אכילה רגשית לא פעם ולא פעמיים, ואולי אתם חושבים שיש לכם סוג של אכילה רגשית, אבל לא לגמרי יודעים מה זה אומר. זה בעייתי? יש דרך להפסיק עם זה? יכול להיות שזה חזק ממני?

בשביל לענות על השאלה הזו, בואו נחזור כמה שנים טובות אחורה, לתקופה שהיינו תינוקות מתוקים וקטנים, כשאמא הייתה מניקה אותנו משדיה בחלב חם ומתוק, מצמידה אותנו לגופה ולריחה המוכר והטוב.

כבר מינקות, המזון השתרש בקיום שלנו כמקור לתחושות בטחון, שלווה ונחמה. בהמשך החיים, בילדות ואצל חלקנו אף בגיל מבוגר יותר, שמענו משפטים כמו "רק אם תסיים את ארוחת הערב, תקבל קינוח", "לא זורקים אוכל", "אם לא תאכל יבוא שוטר (או במקרה של סבתא שלי- הכלב השחור של השכנה מלמעלה)". כך בעצם נפגם לו לאיטו מנגנון הרעב ושובע שלנו והפכנו פחות קשובים לו.

אח"כ למדנו שאין אין אין חגיגה בלי עוגה, וכל חג יהודי מלווה במאכלים המסורתיים שלו (מה זה חנוכה בלי סופגניות ופורים בלי אוזני המן?), ואיזה מן דבר זה לארח אורחים בלי לפתוח שולחן ולהציע מטעמים. כך למדנו שאוכל הוא למעשה חלק בלתי נפרד מכל אירוע ומפגש חברתי.

כמו שאתם מבינים, אכילה רגשית (לא מתוך צורך פיזיולוגי) היא משהו כמעט בלתי נמנע בחברה שאנו חיים בה וממש כולנו "לוקים" בה. אז מתי היא הופכת להיות בעיה של ממש הדורשת טיפול תזונתי התנהגותי? כאשר היא גורמת לקושי בשמירה על המשקל ולעלייה במשקל. כאשר יש יותר מדי הרגלים לא טובים, התניית האוכל בהרבה סיטואציות (כשרע לי, כשמשעמם לי, כשאני עצבנית, כשיש לי לחץ בעבודה, כשפגעו בי), או אכילה לא מודעת (כמויות גדולות מאד עד שאני "מתפוצצת", אכילה מהירה), זה מהר מאוד מוביל לעלייה במשקל.

אני חושבת שיש לי בעית אכילה רגשית. מה אני יכולה לעשות?

1. קודם כל יש צורך לזהות ולמקד את ההרגלים הלא טובים ולתרגל את השינוי שלהם עד ​​שההרגל "נשבר" ואין בו צורך יותר. לדוגמא- אם התרגלתי במשך שנים לשתות בבוקר קפה תמיד עם עוגה/ עוגייה/ וופלים וכדומה, יצרתי למעשה התנייה של קפה= עוגה. אין קפה בלי עוגה. הרגלים של שנים לוקח זמן לשנות אבל עם התמדה ועבודה זה בהחלט אפשרי! את השינוי ניתן לעשות בהדרגה: להחליף את המתוק המעובד במשהו יותר טבעי ובריא, כמו 2 תמרים ליד הקפה, או פרוסת לחם עם טחינה וכפית דבש. כך עם הזמן, הצורך החזק במתוק העז ילך ויפחת ואיתו גם ההרגל ילך ויעלם, עד שאדע להנות מקפה ללא עוגה ליד.

2. כדאי לעבוד בכל פעם על שינוי הרגל אחד או שניים ולא מומלץ להפוך לגורו לתזונה ביום אחד. זה יכול להוביל לתסכול רב, חוסר הצלחה ותחושת כישלון. כמו בשאר התחומים בחיים- זה לא הכל או כלום. רק תהליך מתון ושפוי יוביל לשינוי אמיתי ומוצלח לאורך זמן.

3. נסי להפריד בין האוכל לרוב הסיטואציות- לא חייבים בכל פעם שמדליקים את הטלוויזיה להביא גם נשנוש, וסרט לא מחייב פופקורן, וישיבה על המחשב גם לא אומר שחייבים ללעוס תוך כדי. תעצרו להקשיב לגוף. אולי הוא בכלל צמא וזה זמן טוב להשלים את כמות המים היומית שלא הגעתם אליה היום?

4. אוכל זה לא דרך לשרוף זמן או להפיג שעמום. משעמם לכם? אולי אין לכם מספיק תחביבים. צאו להליכה עם בן או בת הזוג (לא רק לשבת אחד ליד השני ולבהות בטלויזיה), עשו דברים שעושים לכם טוב כמו- מקלחת או אמבטיה טובה, שעת טיפוח ומריחת קרמים, ציירו, קראו ספר, היפגשו עם חברים, אמצו תחביב חדש.

5. בשעות ה"מועדות לפורענות", ניתן לצרוך מזונות מנחמים עם ערך קלורי נמוך, כגון מרק ירקות, ארטיק קרח, מעדני דיאט, פרי ויוגורט, תמרים, פרוסת לחם עם כפית טחינה וכפית דבש/סילאן, פלטת ירקות וקוביות בולגרית, משקה חם- תה, צ'אי הודי, קפה או שוקו מאבקת קקאו דל שומן.